חשיבות הייצוג להורים בוועדות החלטה

 בג״ץ ‎8647/22 מיום 18.09.2025 הדגיש זאת בצורה ברורה את חשיבות ייצוג הורים בועדות החלטה של משרד הרווחה.

1. צמצום פערי כוחות

בוועדה יושבים מספר אנשי מקצוע מטעם הרשות – עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מנהלים. ההורים, לעומת זאת, מגיעים לבד, לרוב חסרי ידע משפטי או יכולת התמודדות. עו”ד מצמצם את חוסר האיזון ומעניק להורים קול אפקטיבי.


ועדת החלטה - אילוסטרציה - איור: רות גוילי
ועדת החלטה - אילוסטרציה - איור: רות גוילי


2. הבנה והסכמה מדעת

ללא ייעוץ משפטי, הורים רבים אינם מבינים את משמעות “הסכמותיהם” לתוכניות טיפול או השמה חוץ־ביתית. ייצוג משפטי מבטיח שהסכמה (אם ניתנת) תהיה מדעת ולא תחת לחץ.


3. הבטחת הליך הוגן

ועדות החלטה משפיעות באופן ישיר על זכויות יסוד – בראשן חיי משפחה והורות. ייצוג משפטי מבטיח שההליך יעמוד בכללי הצדק הטבעי: זכות הטיעון, זכות ההיוועצות ושוויון מול הרשות.


4. השפעה על ההמשך בבית המשפט

בתי המשפט לנוער נוטים להסתמך מאוד על המלצות הוועדות. אם ההורה לא היה מיוצג בשלב הוועדה, הסיכוי שלו לשנות את המגמה בבית המשפט קטן. ייצוג מוקדם מגן על זכויותיו כבר מהשלב הקריטי.


5. היבט חברתי־מערכתי

רוב ההורים שמוזמנים לוועדות הם מקרב אוכלוסיות מוחלשות. מתן זכות לייצוג משפטי תורם לצמצום פערים חברתיים, לחיזוק אמון הציבור במערכת הרווחה ולתחושת שותפות אמיתית.


⚖️ בג״ץ קבע: שלילת הייצוג בוועדות נעשתה בחוסר סמכות, וההורים זכאים לעורך דין. משמעות הדבר היא שהמערכת לא יכולה עוד להסתמך על “טיפוליות” בלבד כדי למנוע מהם כלים בסיסיים להגנה על זכויותיהם.

משרד הרווחה רמס כבוד אזרחים ופגע בזכויות יסוד שלהם במשך עשרות שנים - בג״ץ 8647/22

בג״ץ 8647/22 – זכות ההורים לייצוג משפטי בוועדות החלטה

מבוא

פסק הדין בבג״ץ ‎8647/22 מיום 18.09.2025 (האגודה לזכויות האזרח נ’ משרד הרווחה ומרכז השלטון המקומי) עוסק בשאלה מהותית: האם להורים יש זכות לייצוג משפטי בדיוני ועדות החלטה של משרד הרווחה. ועדות אלו דנות בעניינים גורליים כמו הוצאת ילדים מהבית או השמתם במסגרות חוץ־ביתיות. העותרים טענו כי שלילת זכות זו אינה חוקית ופוגעת בזכויות יסוד. בג״ץ קיבל את העתירה ונימק בהרחבה.

ועדת החלטה - אילוסטרציה - איור: רות גוילי
ועדת החלטה - אילוסטרציה - איור: רות גוילי


טענה ראשונה: אופי הוועדות – גוף טיפולי או גוף מעין־שיפוטי

טענת העותרים: ועדות ההחלטה אמנם מוגדרות כ”ועדות טיפוליות”, אך בפועל הן גופים מעין־שיפוטיים משום שהן דנות בזכויות יסוד של ההורים והילדים ומקבלות החלטות גורליות על חיי המשפחה.

התייחסות בג״ץ: בית המשפט קבע כי אין לקבל את הצגת המשיבים את הוועדות כטיפוליות בלבד. בפועל, ההחלטות שלהן הן בעלות משקל משמעותי ולעיתים מכריע, ולכן יש לראות בהן הליך הדורש הקפדה על כללי הליך הוגן.


טענה שנייה: שלילת זכות הייצוג נעשתה בחוסר סמכות

טענת העותרים: סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין מעניק לכל אדם זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני רשויות. הנחיות מנהליות (תע”ס 8.9) אינן יכולות לשלול זכות זו, משום שהן אינן חקיקה ראשית.

התייחסות בג״ץ: בג״ץ אימץ טענה זו במלואה. נקבע כי הסדר מנהלי אינו יכול לשלול זכות יסוד. שלילת הייצוג בוועדות בהחלט נעשתה בחוסר סמכות ולכן בטלה.


טענה שלישית: פגיעה בהורים מוחלשים ובעלי מוגבלויות


טענת העותרים: רוב ההורים המובאים לוועדות הם מקרב אוכלוסיות מוחלשות – לעיתים בעלי מוגבלות, קשיי שפה או קשיים נפשיים. ללא עו״ד הם אינם מבינים את ההליך, חותמים על הסכמות שאינן מדעת וחווים פערי כוחות עצומים מול אנשי המקצוע.

התייחסות בג״ץ: בית המשפט קיבל גם טענה זו. נקבע כי דווקא לאוכלוסיות מוחלשות הייצוג חשוב במיוחד, וכי מניעתו מחריפה פערי כוחות קיימים. בג״ץ הדגיש שמטרת ההליך הטיפולי לא מצדיקה שלילת זכות הייצוג אלא מחייבת איזון נכון בין טיפוליות להוגנות.


טענה רביעית: ההמלצות של הוועדות משפיעות באופן מכריע על בתי המשפט לנוער


טענת העותרים: אף שהמשיבים טענו כי הוועדות אינן מקבלות החלטות מחייבות, בפועל בתי המשפט לנוער מסתמכים על המלצותיהן כמעט תמיד. לכן, ההכרעה האמיתית נעשית כבר בשלב הוועדה.

התייחסות בג״ץ: בית המשפט אישר טענה זו. נפסק כי להמלצות הוועדות יש השפעה מהותית על הכרעת בתי המשפט, ולכן אין להמעיט בחשיבות ההליך. מכאן שיש להבטיח ייצוג משפטי כבר בשלב זה.


טענה חמישית: הפגיעה בזכות להליך הוגן ובזכויות יסוד


טענת העותרים: מניעת הייצוג פוגעת בעקרונות הצדק הטבעי, בזכות הטיעון, בזכות להיוועצות ובשוויון מול רשויות. זוהי פגיעה בזכויות יסוד המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הזכות לחיי משפחה, לחירות ולכבוד.

התייחסות בג״ץ: בית המשפט הסכים וקבע כי מדובר בזכויות יסוד מהותיות ביותר. פגיעה בהן אפשרית רק מכוח הסמכה מפורשת בחוק, שאינה קיימת כאן. לכן ההסדר המנהלי ששלל ייצוג נפסל.


סיכום

בג״ץ קיבל את כל טענות העותרים והכריז כי להורים יש זכות לייצוג משפטי בדיוני ועדות החלטה. בית המשפט חידד את עקרון ההסמכה המפורשת, קבע גבולות ברורים לפעולת הרשות המנהלית, וחיזק את ההגנה על חיי המשפחה והזכות להליך הוגן. פסק הדין צפוי לחולל שינוי מהותי בניהול ועדות ההחלטה במשרד הרווחה וביחסי הכוחות בין ההורים לרשויות.


סתירה בין טענות העובדות הסוציאליות לטובת המטופלים בפועל - בג״ץ 8647/22

בג״ץ 8647/22 – האגודה לזכויות האזרח נ׳ משרד הרווחה ומרכז השלטון המקומי (פסק דין מיום 18.9.2025).העובדות הסוציאליות של משרד הרווחה ניסו להונות את בג״צ ולהציג תמונה של יחס מכבד לקורבנות שלהן.


משרד הרווחה - פגיעה בלתי חוקית בזכויות יסוד להליך הוגן וחיי משפחה.
משרד הרווחה - פגיעה בלתי חוקית בזכויות יסוד להליך הוגן וחיי משפחה - איור רות גוילי

1. 

אופי ההליך – טיפולי או שיפוטי

  • העובדות הסוציאליות טענו: הוועדות הן הליך טיפולי בלבד, ולכן אין מקום לייצוג משפטי.

  • המטופלים (הורים) בפועל: העידו שהדיונים בוועדות מרגישים להם כמו משפט – עומדים מול אנשי מקצוע רבים, נבחנים, ולעיתים מרגישים שמופעל עליהם לחץ לחתום על תוכנית טיפול או הסכמה להוצאת ילד.

     הסתירה: בעוד הרשויות מציגות את הוועדות כמרחב טיפולי לא פורמלי, ההורים חוו אותן כהליך בעל משקל שיפוטי מכריע על חיי המשפחה.


2. 

טענת “אין פגיעה בזכות”

  • העובדות הסוציאליות טענו: אין פגיעה בזכות יסוד, כי ההורים יכולים תמיד לפנות לבית משפט לנוער, שם מובטח ייצוג.

  • המטופלים בפועל: ברוב המקרים בתי המשפט מסתמכים באופן כמעט מלא על המלצות הוועדה, כך שלמעשה ההכרעה כבר מתגבשת בוועדה. להורים קשה מאוד לשנות את הכיוון בהמשך.

     הסתירה: ההורים רואים בוועדה את הזירה המרכזית, בעוד המשיבים ממעיטים בערכה וטוענים שהחלטה אמיתית מתקבלת רק בבית המשפט.


3. 

פערי כוחות

  • העובדות הסוציאליות טענו: נוכחות עורכי דין תפגע בהשתתפות ההורים, “תשתיק” אותם ותהפוך את ההליך למשפטי.

  • המטופלים בפועל: דווקא בהיעדר עורך דין הם חשים מושתקים, חסרי כלים להבין את המונחים המקצועיים או להתנגד בצורה אפקטיבית.

     הסתירה: המשיבים טוענים שעו”ד יפגע ביכולת ההורים לדבר, אבל ההורים עצמם מדווחים שבלעדיו – הם חסרי קול אמיתי.


4. 

שוויון והוגנות

  • העובדות הסוציאליות טענו: ההליך מתנהל “בגובה העיניים” עם ההורים.

  • המטופלים בפועל: דיווחו על חוויה של חוסר שוויון מוחלט – מול שולחן יושבים כמה אנשי מקצוע מטעם הרשות, והם לבד, ללא ייעוץ.

    הסתירה: בעוד המשיבים מציירים דיאלוג שוויוני, ההורים חווים תחושת נחיתות ופערי כוח מובנים.


בג״ץ קיבל את גרסת ההורים: קבע כי ההליך בוועדות משפיע בפועל על זכויות יסוד ולכן יש לאפשר ייצוג משפטי – בדיוק כדי לצמצם את הפער בין האופן שבו הרשויות תיארו את ההליך לבין החוויה האמיתית של המטופלים.



משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים